תוכן

יד) ונבארם עתה דרך פרט ונאמר, ונתחיל לבאר ענין עתיק יומין, ותחלה נבאר מי הוא הנקרא ע"י. הנה בתחלת אדר"ז דרפ"ח ע"א, וז"ל, האי ע"ק טמיר וגניז וכו'. ג' רישין אתגלפין, דא לגו מן דא, ודא לעילא מן דא וכו'. והביאור הוא, דע, כי זה הע"ק הנזכר כאן, אינו מדבר על הזכר, הנעשה משם מ"ה, אלא על נוקבא דעתיק ודא"א, הנעשים מבחי' ספירת הכתר דב"ן, של נקודות של המלכים שמתו, וזכור הקדמה זו, כי היא צריכה לך בכל האדרא, לכל הדרושים דעתיק ודא"א כנ"ל. והנה כתר הזה בכללות כולו, נקרא ע"ק, והבן זה מאד.